המרכז לקיימות קהילתית
תקווה היא תוכנית פעולה
אנחנו מזמינים אתכם לקחת חלק בהקמת מיזם ייחודי שמחבר בין קהילה, חקלאות וקיימות, כדי להבטיח לכולנו עתיד טוב יותר.
מה אנחנו מתכננים במרכז לקיימות קהילתית?
לדאוג לביטחון מזון
בטחון מזון הוא, ככל הנראה, אחד האתגרים הגדולים הניצבים לפתחנו, כאן בישראל, ובעולם כולו.
החזון שלנו הוא אוכל בריא, מקומי, לכל אדם.
לבנות קהילה
אנחנו מאמינים בקהילה. ביכולת שלה להשפיע לטובה על חיי הפרט ועל החברה כולה. רשת של קהילות חזקות ומגובשות היא הדרך לצלוח את אתגרי העתיד.
לשמור על הסביבה
אנחנו מאמינים שהקיימות היא קודם כל שלנו. שמירה על הסביבה היא לא פעולה אלטרואיסטית, אלא מפתח הכרחי להמשך השגשוג האנושי.
החזון שלנו
להקים בכפר גדעון, מושב קטן בעמק יזרעאל, המשותף לדתיים וחילונים, מרכז קיימות קהילתית שייקדם ביטחון תזונתי בר-קיימא, יהווה מרכז חינוכי, מוקד קהילתי, ומודל למרכזים נוספים דומים ברחבי הארץ.
מה זה אומר בדיוק?
ברמה הבסיסית ביותר, מרכז קיימות קהילתית הוא מרכז שיכול לספק בצורה עצמאית, לקהילה הסובבת אותו, את מירב צרכי הקיום הבסיסיים בשעת חירום ולאורך זמן.
אנו חולמים על עתיד בו ישראל מרושתת ב"מרכזי קיימות קהילתית", פעילים ותוססים, המגבשים סביבם קהילות חזקות, ויכולים לספק מרחבי ריפוי ותמיכה, ביטחון מזון וריבונות מזון מקומית.
עתיד בו מרכזי הקיימות מהווים רשת ביטחון ותמיכה, שמחזקת את החברה הישראלית בהתמודדות עם אתגרי העתיד.
אוכל, מים ותמיכה קהילתית לכל אדם, בכל זמן, בכל מקום.
מה צפוי לקרות עד 2050?
שני שליש ממדינות העולם צפויות לחוות מחסור חמור במים, כאשר הביקוש למים יעלה ב40% מעל היכולת לספק אותם.
באזורנו המצב צפוי להיות קריטי במיוחד. כ-30% מהגידולים החקלאיים בעולם צפויים להיפגע ממחלות צמחים חדשות כתוצאה משינויי האקלים והתחממות גלובלית.
בשנת 2040 ישראל צפויה להיות תלויה ב90% מצריכת המזון שלה בייבוא, לעומת כ-70% כיום, בעיקר בשל אובדן שטחים חקלאיים לטובת בנייה ושינויי אקלים.
צפויים להיות לפחות 25 סכסוכים צבאיים פעילים בעולם סביב משאבי מים ומזון, בעיקר באפריקה והמזרח התיכון.
60% ממי התהום בישראל צפויים להיות מזוהמים או מלוחים מדי לשימוש חקלאי, מה שיגביר את התלות בהתפלה.
צפויה ירידה של 20% בתכולת החלבון בדגנים בשל עליית ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה. הדבר צפוי להשפיע על למעלה מ2- מיליארד אנשים התלויים בדגנים כמקור עיקרי לחלבון.
צפויה ירידה של 30% בתכולת המינרלים החיוניים (אבץ, ברזל, מגנזיום) בירקות ופירות בשל דלדול הקרקעות והשפעות שינויי האקלים. העולם יצטרך להגדיל את ייצור המזון ב70% כדי להאכיל את האוכלוסייה בעוד שטחי החקלאות הזמינים צפויים לקטון ב-20%.
צפויה ירידה של 30% בפוריות הקרקעות החקלאיות בעולם בשל סחף קרקע והמלחה. במזרח התיכון, כולל ישראל, הירידה צפויה להיות חמורה יותר ולהגיע ל- 40%.
המספרים לא כל כך לטובתנו.
אבל אנחנו לא רואים בהם גזירת גורל.
אנחנו רואים בהם קריאה לפעולה.
בספרו "התמוטטות" מונה ג'ארד דיימונד חמישה גורמים להתמוטטות הציוויליזציות של העבר:
למה קהילה?
נזק שהאדם גורם לסביבתו
שינויי אקלים
יחסי איבה עם שכנים עוינים
נתק או הפסקה ביחסי ידידות ומסחר עם שכנים
דרך התגובה של החברה לתהליכים הבעיתיים
הנזק שגרמנו לסביבה הוא כבר עובדה מוגמרת. נראה שגם שינויי האקלים הם בלתי נמנעים. נותרו לנו שלוש הנקודות האחרונות, ובייחוד החמישית שבהן, כדי לנסות למנוע קריסה, ואולי אפילו להתחיל תהליך של תקומה.
אנחנו מאמינים שהמפתח לתגובה אפקטיבית לתהליכים הבעייתיים עוברת דרך חוסן קהילתי. בימים שאחרי ה-7.10 נגלה אלינו במלוא עוצמתו כוחה של הקהילה.
ראינו קהילות שהתגייסו לקלוט מפונים ולדאוג לכל צרכם, להאכיל חיילים ולגייס להם ציוד, לשמור על ישובים בלילות, לתמוך במשפחות של אנשי המילואים, במשפחות שכולות ובמשפחות החטופים. כל זה בכוחות מקומיים וכמעט ללא כל תמיכה חיצונית.
היום ברור לנו שרשת של קהילות מגובשות וחזקות היא הדרך לחוסן לאומי ולעתיד ישראלי טוב יותר.
החיבור בין קהילה ובטחון תזונתי, יאפשר לנו להתמודד גם עם אתגרי העתיד.
הצטרפו אלינו!
אנחנו מזמינים אתכם להיות חלק מהשינוי. בין אם אתם חקלאים, חוקרים, אנשי חינוך, יזמים, משקיעים או פשוט אנשים שאכפת להם – יש לכם מקום במסע הזה.
יחד נוכל ליצור עתיד שבו:
לכל קהילה יש ביטחון תזונתי
החקלאות משרתת את האדם ומטפחת את האדמה והסביבה ומשאירה אותן חיות ופוריות לעתיד
